כשהאלגוריתם קונה במקומך, מה נשאר לבאייר
לפני כמה שנים באייר טוב היה בעיקר ידיים מהירות. מושכים דוחות לפי zone, חותכים מפסידים בחצות, מעלים ביד על שלושת המקורות שעובדים ומחזיקים גיליון שאף אחד אחר לא מבין.
היום רוב זה כפתור. גוגל פתחה את Performance Max לכל המפרסמים בנובמבר 2021, קמפיין אחד על Search, YouTube, Display, Discover, Gmail ו-Maps. מטא מכניסה עוד ועוד מ-Ads Manager לתוך Advantage+. ואצלנו PropellerAds מוכרים SmartCPM, שקובע ביד לכל placement מסביב לשעון, ו-CPA Goal, שמחלק את הטראפיק ל-slices של zone, GEO ו-OS ומשאיר את מה שעומד ביעד.
לדעתי הכלים האלה טובים, ובניהול בידים הם עדיפים על כמעט כל בן אדם שעושה את זה ידנית. אין טעם להתווכח עם זה.
השאלה המעניינת היא מה קורה לבאייר כשביצוע כבר לא נדיר. התשובה שלי היא שהיתרון זז למעלה, לדברים שהמכונה מקבלת ולא יכולה לבחור לבד.
קודם כל האיוונט. כל מערכת כזו עושה אופטימיזציה לאיוונט שאתם בוחרים. תנו לה registration והיא תמצא אנשים שנרשמים, ביעילות, גם אם אף אחד מהם לא משלם. להחליט מה נחשב תוצאה טובה ולחבר את זה כך שהמכונה באמת תראה, זו החלטה עסקית של מי שמבין את ה-offer, את תנאי ה-payout ואיך המפרסם מגדיר ליד תקין.
אחר כך ה-offer והשוק. שום אופטימייזר לא יגיד לכם להפסיק להריץ sweepstakes ב-GEO שנשרף, או ש-utility יחזיק בפוש ו-trial שדורש כרטיס אשראי בביקור ראשון לא יחזיק. הוא עובד בתוך הקופסה שציירתם. אם הקופסה לא נכונה, הוא פשוט יפסיד לאט ובצורה מאוד מסודרת.
והקריאייטיב. המערכות יסובבו וישקללו את מה שתתנו להן, חלקן כבר מייצרות וריאציות. מה שאין להן זה הבנה למה אדם עייף בטלפון ב-11 בלילה לוחץ על נוטיפיקציה. מכונה שבודקת עשר זוויות גרועות מהר יותר עדיין בודקת זוויות גרועות.
החלק שהכי מעניין אותי הוא הפער בין מה שנמדד למה שחשוב. אופטימייזר רודף רק אחרי מה שמגיע אליו ב-postback או ב-pixel. פראוד שממיר נראה כמו מנצח. מקור עם לידים זולים שיידחו בעוד שלושה שבועות נראה מעולה היום. קשר עם AM, cap שעומד להיסגר, רשת שמשנה בשקט את תמהיל הטראפיק, כל זה לא מופיע בדשבורד. הבאייר אחראי על כל מה שהמכונה לא רואה, ושם בדרך כלל הולך הכסף.
אז העבודה הופכת להחלטה מתי לסמוך על המכונה ומתי לעקוף אותה. לכבות slice שהאלגוריתם אוהב כי ב-tracker הלידים שלו נדחים. להחזיק תקציב בתקופת למידה כשה-downside גדול מה-upside. לתכנן טסטים כמו bankroll. אלה החלטות סיכון, והכלים ישמחו להוציא כל תקציב שתגדירו.
בשחמט עברו גרסה של זה. אחרי שקספרוב הפסיד ל-Deep Blue ב-1997 הוא המציא את Advanced Chess, בני אדם שמשחקים עם מנוע לידם. ב-2005 טורניר freestyle פתוח ב-Playchess זכה בו ZackS, שני חובבנים מניו המפשייר עם כמה מנועים, שגברו על קבוצות עם רבי אמנים. המנוע מחשב, והאדם בוחר את התוכנית ומחליט איזו הצעה להתעלם ממנה. בערך שם הבאיירים נמצאים היום.
ובכנות, מי שכל הערך שלו היה מהירות בממשק ייפגע. זה אמיתי.
השבוע: קחו את הקמפיין האוטומטי הכי גדול שלכם ותכתבו שלושה דברים. לאיזה איוונט הוא עושה אופטימיזציה, מה האיוונט הזה מפספס באיכות הלידים, ואיזה מספר ב-tracker יגרום לכם לעקוף את האלגוריתם. אם אין לכם תשובה לשלישי, מתחילים משם.